top of page
תמונת הסופר/תהילה נפתלי

הטיפול הפסיכו-יוגי: איך לשחרר את הקליפה החיצונית, כדי למצוא את הקול הפנימי שלי?


תמונה של תפוח אדום

לימודים באוניברסיטה מגלים לנו הרבה על תחומים שונים בחיים, אך בעיני אין מה שמלמד אותנו יותר על החיים מאשר החיים עצמם וההרגלים שלנו. ביקור שגרתי בסופרמרקט, כסטודנטית חידד לי את זה עוד יותר.


נזכרת, שנכנסתי וקניתי בין היתר תפוחים. התפוחים היו כל כך יפים והקליפה שלהם כל כך מושלמת, שהייתי בטוחה, שהתפוחים טעימים באותה מידה. הגעתי הביתה, לקחתי תפוח אדום, גדול ויפה לידיים וחתכתי אותו עם סכין באמצע. מה שהתגלה במפני היה תפוח רקוב כולו מבפנים. חייכתי וחשבתי לעצמי כמה זה אופייני לחברה בה אני חיה. החברה גוררת אותנו לחיים של ניצוץ חיצוני בזמן שהנשמה הולכת ומתרקבת. כל יום אנחנו חשופים לקלישאות, שאין בהם שום תוכן או משמעות ולמרות זאת כל החיים שלנו אנחנו נלחמים כדי לעמוד בסטנדרטים שמעודדים חולי גופני-נפשי. חלקינו משתפים עם זה פעולה, כי אנחנו מחפשים אישורים על הקיום שלנו.


מספר פעמים מוצאת את עצמי נלחמת בעבודה הטיפולית מול הקלישאות החברתיות האלה, כדי לגרום למטופלים להבין, שמותר להם לחיות חיים שלהם ואין צורך באישור מאף אחד. מותר לחיות איך שמרגיש נוח ומותר להיות בראים. נשימה עמוקה, תזונה ושתיית מים הם חשובים מאוד עבורנו ולא ייתכן שפשוט נחליט לוותר עליהם או להחליף אותם בהרעבה עצמית, סמים וקוצר נשימה. לא ייתכן שנעבוד ללא הפסקה, לא ייתכן שנעצור את הנשימה שלנו, כי אין זמן. לא ייתכן שלא נדגיש זמן לחיי המין שלנו וזמן לאנשים בחיינו. להיות בראים גופנית ונפשית אומר לפנות זמן, כדי להרגיש למה אנחנו זקוקים ואז לחיות בהתאם.


הטיפול הפסיכו -יוגי מאפשר לעצור את מעגלי "החוסר זמן" ומעגלי "התירוצים", כי חלק גדול מהטיפול הוא להרגיש את העכשיו ולא לחשוב על העתיד או העבר. בנוסף הטיפול הפסיכו -יוגי מאפשר לשמוע את הקול של עצמנו דרך תרגילי נשימה והרפיה. באופן הזה הוא מדחיק את הקלישאות החברתיות הצידה כדי לפנות מקום לרגשות ותחושות, שהם רק שלנו. כתוצאה מכך הטיפול מאפשר להתנקות ממשקעים של העבר, כדי לאפשר חיים של כאן ועכשיו. טיפול זה פותח עתיד, שמלא ביעדים שלנו ולא של חיים למען “קלישאות חברתיות” או איך שאני אוהבת לקרוא לזה למען “הקליפה החיצונית היפה”.


לאורך השנים הגיעו אלי מטופלים עם קליפה חיצונית מאוד יפה, שהרגישו מבפנים “רכובים”. כל אחד ואחת מהם היה מוכן לוותר על הקליפה היפה, כדי להרגיש אושר, בטחון עצמי ואהבה עצמית. מספר פעמים הקליפה החיצונית שלהם מנעה מאנשים אחרים לראות באיזה מצוקה נפשית ורגשית הם נמצאים.


אז אם אתם מרגישים שקשה לכם לעצור את קולות הסביבה ואתם לא יודעים מה הקול שלכם אז צרו קשר. יחד נגלה איך להחזיר לכם את הקול האישי, כי כשהקול האישי הולך המחלה מתחילה.




4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רכות?!

הודיה

Comments


bottom of page