כאב

כאב

אני לא זוכרת מתי לראשונה בחיי חוויתי כאב באופן מודע. אני כן זוכרת שזה היה בגיל צעיר מאוד. עוד בגן לא הייתי ישנה בלילות מכאבים. כשהוריי לקחו אותי לרופא, הוא תמיד אמר את אותו דבר. היא מרגישה את הגדילה שלה, הילדה פשוט מאוד רגישה, אין מה לעשות. בינתיים המשכתי לסבול מכאבים ולא לישון. המשיכו לקחת אותי לרופאים עד שיום אחד הביאו לי משחה לבנה שורפת. אני זוכרת אותה עד היום. המשחה חיממה ושרפה לי את הרגליים, אך הרגשתי הקלה משמעותית בכאב ולכן מאוד אהבתי אותה. בכל לילה מרחתי את המשחה כדי לישון עד שיום אחד חלף הכאב, כי תהליך הגדילה הגיע לסופו. מגיל צעיר למדתי שגדילה זה דבר כואב מאוד. אולי בגלל זה אני פחות פוחדת מכאבים שהגדילה מביאה אתה. אם יש משהו אחד שמלווה אותי כל חיי זה כאב. לפעמים אני חוששת שאני כל כך רגילה לכאב שאם לא כואב לי, אני מתחילה להילחץ שמשהו לא בסדר. כשהתחלתי לתרגל יוגה, לימדו אותי לעבוד ללא כאב. בהתחלה הייתי המומה. מה? בלי כאב? איך זה אפשרי? מאותו יום התחלתי לחקור כאב ולשאול את עצמי: מה הוא כאב? מתי הוא מופיע? מה הכאב מנסה להגיד לי? האם יש חיים ללא כאב? מה הוא כאב? כאב הוא מושג רחב, אבל באופן כללי כאב פיזי ונפשי דומים מאוד זה לזה. למה הכוונה? כאב נוצר ברגע שהגוף או הנפש חווים טראומה. טראומה יכולה להיות כל דבר, והחוויה משתנה מאדם לאדם. עבורי ועבור הגוף שלי הגדילה הפיזית נחוותה כטראומה, ולכן חשתי כאב עצום. באותו אופן אדם שעובר תאונת דרכים עובר טראומה גופנית-נפשית ויכול לחוות כאב גופני ונפשי. כל שינוי בגופנו ובמצב חיינו יכול להוביל לכאב – התעללות פיזית/מינית/מילולית, משבר חיים כגון אובדן אדם אהוב, פרידה, פיטורין, זקנה, מחלה וכו'. במילים אחרות, אי אפשר למנוע כאב פיזי-נפשי, כי טראומה ושינויים בחיים, בין שהם גופניים ובין שהם נפשיים, הם חלק בלתי נפרד מהצמיחה הטבעית שלנו כבני אדם. אם כאב הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, השאלה היא איך אפשר להתמודד עם כאב. אענה על השאלה הזאת בעזרת שני ציטוטים.

1. בודהה אומר: "כאב הוא בלתי נמנע, סבל הוא אופציונלי" ("Pain is inevitable, suffering is optional"). בודהה אומר שאי אפשר למנוע כאב, כפי שכבר הסברתי, אך גם מסב את תשומת לבנו לכך שחשוב לא להפוך כאב לסבל. במילים אחרות, עלינו להתבונן בכאב שלנו, להבין למה הוא שם ולהתחיל לעבוד עם הכאב, ולא לעבוד נגד הכאב, לא להתכחש אליו, לא לתת לו בעלות עלינו, לא להפוך אותו לזהות שלנו, כי כל הדברים האלו יהפכו את הכאב לסבל מתמשך.

2. רומי מחדד ומוסיף: "התרופה לכאב היא בכאב" ("The cure for pain is in the pain"). רומי מסביר שכדי לרפא את הכאב אנחנו חייבים לחקור כל כאב בפני עצמו ולהבין למה הוא שם ואיך הוא יכול לעזוב אותנו או להרפות מאתנו. הלימוד הזה הוא הבסיס של כל תרגול יוגה והבסיס של הטיפול הפסיכו-יוגי. אנחנו לומדים להתבונן בכאב קיים ולהבין איך הוא נוצר ללא ביקורת, בהרבה רכות כלפי עצמנו וכלפי הכאב, וכך הכאב הופך למקור החוזק והריפוי שלנו. לפעמים הריפוי דורש כאב נוסף, כדי להתגבר על כאב אחר, אך בהתמודדות רכה אין כמעט כאב שאנחנו כבני אדם לא מסוגלים להתמודד אתו. בעיניי אין בעולם דבר יפה יותר מאשר לראות איך אדם מתמודד ברכות עם כאב וצומח ממנו למקום חזק וחופשי יותר. יש בזה יופי והשראה אמיתית, כי בעיניי אין דבר מעצים יותר מכאב.

מה עוזר לנו לעבור את כל שלבי הביניים – טראומה, כאב, התבוננות בכאב, ריפוי, החלמה והעצמה? לא להישאר עם זה לבד! לבקש עזרה – דרך האינטרנט, ספרים, משפחה, חברים, מכרים ואנשי מקצוע המתמקדים בהתבוננות בכאב ולא בדרכים להימנע ממנו. כפי שהסברתי בעזרת חכמים ממני, אי אפשר למנוע כאב! מה מחמיר כאב ומוביל לסבל מתמשך? להתנגד להתבוננות בכאב, להתכחש לכאב, לצרוך סמים או אלכוהול, להזדהות עם כאב, להפוך לקורבן של הכאב ולחיות חיים שמסתובבים רק סביב כאב. זכרו שאין פתרונות קלים לכאב נפשי או פיזי, ובדרך כלל מה שפותר כאב במהירות רק יגרום לו לחזור בעוצמה רבה יותר. למדו לעצור ולהתבונן בכאב. אל תתעלמו מעצמכם. זכרו להתייחס לנפש ולגוף שלכם בתשומת לב, בהקשבה וברכות. זו הדרך להחלמה ולריפוי, לא ביקורת, נוקשות, סמים או אלכוהול. כמובן שתמיד אפשר גם להיעזר בי ובטיפול הפסיכו-יוגי- צרו קשר 053-2809660 הילה נפתלי – פסיכולוגית ופסיכו-יוגית #כאב #טראומה #חוסראונים