בנימה אישית יותר

נולדתי בישראל אבל גדלתי וביליתי את רוב חיי בגרמניה. כיום אני גרה בתל אביב, שם אני מנהלת את הקליניקה הפרטית שלי כבר עשר שנים.

התחלתי להתבונן בהתנהגות אנושית בגיל צעיר מאוד, ושמתי לב איך בני אדם מתנהגים בזמן אמת. ביום הולדתי השנים עשר נתן לי אחי את ספר הפסיכולוגיה הראשון שלי, שנכתב על ידי זיגמונד פרויד. נדהמתי לגלות שיש מקצוע שבו אנשים צופים באנשים אחרים, חוקרים את התנהגותם ועוזרים להם לצמוח מעבר לטראומות שלהם. הרגשתי מחוברת כל כך לתחום העבודה הזה שכבר אז ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. רציתי להבין למה אנשים מתנהגים בצורה מסוימת, למה הם מכאיבים לעצמם ולאחרים ומה משמח בני אדם.

 

יותר מכול רציתי לדעת איך להשתחרר מהכאב שלי, שגבה ממני מחיר יקר: בגיל חמש עשרה ניסיתי להתאבד. הדרך היחידה להתקדם הייתה לתת משמעות לחיי על ידי חיפוש תשובה לשאלה: מה זה אומר להיות בחיים? החלטתי ללמוד קורסים בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה בבית הספר, ולאחר מכן נרשמתי לאוניברסיטת היידלברג בגרמניה. שם למדתי פסיכולוגיה כמעט שמונה שנים.

 

במהלך הלימודים התחלתי לחוות מתח רב בגוף, בייחוד בגב. בזמנו לא ידעתי שזה חלק מהטראומה שלי. בתור ביצועיסטית חיפשתי דרכים להשתחרר מהמתח הזה, וכך התחלתי לתרגל יוגה. במהלך שנת ההתנסות שמתי לב שכל המטופלים מתוחים בגוף ולא נושמים נשימה קוהרנטית. רבים אף לא הרגישו קשר לגוף שלהם, כל שכן שלא יכלו לשחרר אותו. נוסף על כך, רובם סבלו מהתמכרות לתרופות מרשם, לאלכוהול או לסמים וכן מהפרעות אכילה. כל אלה היו בעיניי תסמינים של קשיים בהתמודדות עם הכאב הפיזי והנפשי העצום שנגרם מטראומה ומחרדה. הבנתי שהפסיכולוגיה לא מספיקה ושהיוגה יכולה להיות בת לוויה טובה בתהליך הריפוי. דרך נשימה מודעת, שחרור והרגעת הגוף וחיבור למרכזי האנרגיה שלנו, יוגה יכולה לעודד החלמה מחרדה, מטראומה ומהתמכרות.

ידע ותרגול חשובים לי באותה מידה. אני לא מאמינה בידע בלי תרגול וגם לא בתרגול בלי להבין מה אנחנו מתרגלים. לעיתים חשוב שההבנה תתרחש ברמת החוויה והלב. לא תמיד צריך להבין דברים בראש כדי לבצע אותם. לפעמים זה יהיה אף מועיל יותר אם נבין אותם בליבנו או נחווה אותם ונלמד להישאר בחוויה. חוויה שאנחנו מבינים דרך הלב לעולם לא תלך לאיבוד. תמיד נזכור למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ואיך זה גורם לנו להרגיש, נהיה מודעים למעשים שלנו ונפסיק לפעול על אוטומט באופן שלא מיטיב איתנו. כך נוכל לפתח ולחזק את האחריות האישית, להציב גבולות, לומר כן או לא בפה מלא ולהבין שההתנהגות שלנו וההרגשה שלנו לגבי עצמנו יוצרות את המציאות שלנו.

 

לאחר עשרים שנות ניסיון בפסיכולוגיה וביוגה אני מאמינה שתרגול רוחני חשוב מאוד כדי לרפא את מה שדורש ריפוי. אני מאמינה בהתרחקות מהעבר לטובת עתיד של אושר וחופש באמצעות פעולה ישירה ואקטיבית.

​

בנימה מקצועית יותר

סיימתי את לימודי הפסיכולוגיה בגרמניה בשנת 2008, בהתמחות בפסיכולוגיה קלינית ותעסוקתית, כולל קרימינולוגיה. בשנת 2006 התחלתי לעבוד כפסיכולוגית בשיקום אסירים. בהמשך עבדתי בעיקר במגזר הציבורי בארץ, לרבות משרד הבריאות, משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, וטיפלתי במגוון רחב של קשיים פסיכולוגיים.

 

במהלך הלימודים התחלתי לגלות עניין פעיל ביוגה. לאחר שתרגלתי בעצמי יותר מעשור, סיימתי את קורס המורים באשטנגה ויניאסה יוגה אצל מירי וגילי חרובי בשנת 2010.

הטיפול הפסיכו-יוגי הוא פרי ניסיון של 20 שנה כפסיכולוגית, מתרגלת יוגה ומדריכת מדיטציה. משנת 2013 אני מנהלת את הקליניקה הפרטית שלי בתל אביב בשלוש שפות: אנגלית, עברית וגרמנית.

 

השכלה:

 

• תואר ראשון ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותעסוקתית כולל קרימינולוגיה (2001–2008) – אוניברסיטת היידלברג, גרמניה

• הכשרת מורים ליוגה אשטנגה ויניאסה (2009–2010) – יוגה שאלה, ישראל

• כנס היוגה – הונג קונג (2019)

 

עבודה רוחנית:

אקהרט טולה – "הכר את עצמך" (2018)

רופרט ספירה – "אי-דואליות" (2019)

ד"ר ג'ו דיספנזה – "מה שהופך את האנרגיה לחומר" (2022)

רופרט ספירה – "אי-דואליות" (2023)

 

בגלל הרקע האקדמי שלי אני מבינה את חשיבות המדע אך גם יודעת את מגבלותיו. בחיים חשוב לחוות חוויות בלב כדי להבין אותן לעומק ולהעלות מודעות. לדעתי מדע ורוחניות הולכים יחד ואינם סותרים זה את זה, כפי שהחברה שלנו מנסה לפעמים לשכנע אותנו.